במקרה של תאונת עבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, כל עובד הרשום בביטוח לאומי, אין זה משנה אם הוא שכיר או עצמאי, הנו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, ובמקרה כזה – זכאי לקבל פיצויים.

גם במקרה בו הפציעה נגרמה בזמן ההפסקה או במהלך פגישת עבודה מחוץ למקום העבודה, וכן אם הפציעה קרתה בזמן מעבר ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר, העובד זכאי לקבל בתחילת התקופה ימי מחלה, ולאחר מכן דמי פגיעה או קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

מיד לאחר התאונה

על העובד לדווח למעסיקו על הפגיעה ורצוי כי ישכור את שירותיו של עורך דין תאונת עבודה מיד לאחר שהתרחשה תאונת עבודה, ולפנות לחדר מיון או לקופת חולים לשם בדיקה רפואית. במקרה בו נגרם נזק גופני, יחליט הרופא על פי רוב לתת לעובד ימי מחלה. על שלושה ימי מחלה ראשונים חייב המעסיק לשלם לעובד 75% משכרו. אם העובד קיבל עד 12 ימי מחלה, כעבור שלושה ימים, הביטוח הלאומי ישלם לעובד 75% מהשכר.

במקרה בו נקבעו לעובד מעל 12 ימי מחלה, עבור תשעת הימים הראשונים ישלם המעסיק לעובד 75% מהשכר ומהיום העשירי ישלם הביטוח הלאומי 75% משכרו של העובד עד היום ה-19, וכך לתקופה של עד 91 יום. כאשר מסתיימת תקופה זו, זכאי העובד לגשת לוועדה הרפואית ולהגיש בקשה לתביעת אחוזי נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

מה הם ימי מחלה?

עובד אשר נפגע בתאונת עבודה והגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי עבור דמי פגיעה, לא יגיע לעבודה כל זמן הפציעה. הנפגע זכאי לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי עד 91 ימי עבודה. אם העובד נשאר ביחסי עבודה ועומדים לזכותו עוד ימי מחלה, הוא זכאי להמשך תקופת מחלה לפי מספר ימי המחלה שנותרו לו. במקרה בו העובד אינו יכול לחזור לעבודתו וזקוק לעוד ימי מחלה, אם יש אישור מהמעסיק, הוא יכול לצאת לחופשה ללא תשלום.

עובד אשר מקבל כל סוג של תשלום בזמן תוקפו של אי כושר עבודה, אינו זכאי בנוסף לדמי מחלה. כאשר עובד מקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, לא ינוכו ימי מחלה משכרו על ידי המעסיק, גם אם העובד צבר ימי מחלה.

תביעה בגין תאונת עבודה מול הביטוח הלאומי

התביעה בגין תאונת עבודה נחלקת לשני חלקים עיקריים:

  • תביעה לדמי פגיעה או פיצויים על פי אישורים רפואיים על ימים בהם היה העובד באי כושר עבודה מוחלט.
  • תביעה על מנת לקבוע אחוזי נכות מעבודה וקבלת הקצבה המתאימה.

ישנם טפסים עבור תביעות תאונת עבודה, אשר רק איתם ניתן להגיש את התביעות למוסד הביטוח הלאומי.

העובד אינו זכאי לפיצוי על כל הנזקים אשר נגרמו לו בעקבות תאונת עבודה מביטוח לאומי. הנפגע יהיה זכאי לפיצוי עבור הפסד בשכר בתקופה שמיד לאחר התאונה, אשר נגרם כתוצאה מהתאונה, ועבור דרגת הנכות אשר נקבעה לו עקב התאונה. ישנם מקרים בהם הנפגע יהיה זכאי גם להחזר הוצאות רפואיות.

בשני המקרים חשוב לקבל סיוע של עורך דין תאונת עבודה בעל ניסיון אשר ידאג למימוש זכויותיכם הרפואיות ולקבלת פיצויים מקסימליים.

תפקידה של הוועדה הרפואית

לאחר שהגיש העובד תביעה לקביעת נכות אשר נגרמה בעקבות תאונת עבודה, יקבל הזמנה לוועדה רפואית אשר תקבע אם אכן יש נכות, ואם כן – מה גובהה.

בוועדה יושב רופא המומחה בתחום הרפואה המתאים לתחום בו נפגע העובד. הרופא ישאל שאלות על התאונה ועל מצבו של הנפגע ויערוך בדיקה רפואית. בהתאם לממצאים ויחד עם כל הטפסים והמסמכים הרפואיים אשר הגיש הנפגע, קובעים את אחוזי הנכות ואת משך זמנה.

החלטה זו של הוועדה הרפואית הנה קריטית, מכיוון שהיא הקובעת את זכאות העובד לקצבה ומה יהיה הסכום אותו יקבל. להרבה תובעים אשר עקב תאונת עבודה הנם מוגבלים ביכולת שלהם לתפקד, זוהי החלטה מכרעת. מאחר ודבר זה מאוד חשוב וקריטי עבור הנפגע, המלצה היא לקבל לקבל הכוונה מקצועית של עורך דין תאונת עבודה אשר יכין עבורכם את התיק וידריך אתכם כיצד להתנהל מול הוועדה הרפואית.

חשיבות שמירת התיעוד הרפואי

הוועדה הרפואית, אשר כאמור, החלטתה היא מכריעה וקריטית עבור התובעים, קובעת את החלטותיה על פי הפגישה עם הנפגע, אך בעיקר בוחנת את התיעוד הרפואי של כל התקופה מזמן הפגיעה – אלו עובדות כתובות איתן קשה להתווכח. רופא הוועדה יוכל להעריך את המצב בצורה הטובה ביותר אם יהיו לו כל המסמכים והאישורים הרפואיים הרלוונטיים.

לכן, חשוב מאוד שיהיו בידי התובע כל התוצאות של כל הבדיקות אותן ביצע, פיזיות או פסיכיאטריות, כל חוות הדעת שקיבל מרופאים, צילומים, אולטרסאונד וכדומה. בדיקות אלו, בהתאם למקרה, יתארו בדרך הטובה ביותר את פגיעתו ואת מצבו של התובע.

אופן התשלום

בטופס התביעה יש לציין את פרטי חשבון הבנק – לחשבון זה ישולמו דמי הפגיעה של המבוטח. במקרה בו דמי הפגיעה משולמים על יד המעסיק, הם לא יוכלו להיות נמוכים מדמי הפגיעה להם זכאי העובד אילו היו משולמים על יד הביטוח הלאומי. אם העובד מקבל דמי פגיעה ממעסיקו, הוא אינו זכאי לתשלום נוסף מהביטוח הלאומי.