פגיעה בעבודה או מחלת מקצוע מקנה לנפגע זכות תביעה כספית עבור הנזק שנגרם כגון: פיצוי כספי, קצבת נכות, מענק נכות, דמי פגיעה ועוד. על מנת שעובד יוכל לזכות בתביעה ולקבל את מה שמגיע לו, נדרש כי מקרה הפגיעה שלו יעמוד בדרישות החוק ובהגדרה של תאונת עבודה.

פגיעה בעבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע. מבוטח המוכר כנפגע עבודה זכאי לקבל גמלת נפגעים, כאשר במקרים בהם נפגעים כתוצאה מתאונה שלא אירעה בזמן העבודה או בעקבותיה, המבוטח יכול לקבל דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

חשוב לדעת כי לנושא ביטוח נפגעי עבודה מוקדש פרק שלם ומקיף בחוק הביטוח הלאומי, פרק ה'. בסעיף 79 בחוק נקבע כי פגיעה בעבודה עשויה לזכות בגמלת נפגעי עבודה, כל עוד הפגיעה מוגדרת כתאונה עבודה או כמחלת מקצוע.

למעשה, ראוי לציין כי ישנם 3 סוגי פגיעות בעבודה:

  • תאונת עבודה שנגרמה תוך כדי העבודה, לרבות תאונה בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו.
  • מחלת מקצוע שנגרמה כתוצאה מסביבת העבודה ומתנאיה.
  • הוכחת פגיעת מיקרו טראומה שגורמת נזק ממשי ובלתי הפיך בגלל רצף של תאונות עבודה זעירות המתמשכות לאורך זמן בגלל תנאי העבודה.

חשוב לדעת כי ביטוח נפגעי עבודה המכסה מקרים של פגיעה בעבודה נועד לסייע לכל עובד המבוטח בביטוח לאומי ונפגע בעבודתו לקבל את הפיצוי המגיע לו על פי החוק בגין אובדן הכנסה, בתקופה שאחרי הפגיעה כתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד הנדרש כדי לבצע את עבודתו.

מחלות מקצוע המוכרות בחוק הביטוח הלאומי

יש הבדל רב ומשמעותי בין תאונת עבודה אשר נגרמת בגלל אירוע חד פעמי כמו נפילה מסולם גבוה בזמן העבודה שגרמה לנזק בעמוד השדרה, לבין מחלת מקצוע אשר נגרמת לרוב בהדרגה, כמו חשיפה לרעש בעוצמה גבוהה בעבודה לאורך זמן או חשיפה ממושכת לחומרים רעילים שונים ולחומרים מסרטנים.

כמו כן, פגיעה בעבודה לפי חוק ביטוח לאומי כוללת גם מקרים כמו פציעה של העובד בדרך למקום העבודה מהמקום בו הוא ישן (לרוב יהיה זה ביתו), מקרים בהם העובד ניסה למנוע נזק לגוף או לרכוש במקום עבודתו ובעקבות כך נפצע, מקרים בהם אדם אחר פגע בו במקום העבודה באמצעות חפץ שנמצא במקום העבודה ובסביבתו, כל עוד המבוטח לא היא חלק בגרימת הפציעה, וכן הלאה.

חשוב לציין כי גם פגיעה מינית נכללת במקרי פגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי, אם הפגיעה המינית גרמה לנזק גופני או נפשי, ולכן העובד זקוק לטיפול מתאים. אם המבוטח מוכר כנכה כתוצאה ממקרה של פגיעה בעבודה, הוא זכאי לקבל קצבת נכות.

בנוסף, בחוק הביטוח הלאומי יש הגדרה מדויקת של מחלות מקצוע אשר עשויות להיות מוכרות לצורך תביעה על ידי נפגע עבודה. בין מחלות המקצוע הנכללות בחוק ניתן למנות פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לאורך זמן לרעש בעבודה, פרקינסון, סוגי סרטן שונים שנגרמו כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים כימיים, לדלקים שונים ולרעלים מסוכנים. בנוסף, בין מחלות המקצוע נכללות גם בעיות רפואיות כמו מחלת הרצפים, CTS, שחפת ומחלות שונות הנגרמות בשל חשיפה לחיידקים ולמחלות מידבקות אחרות.

כיצד מוכיחים פגיעה בעבודה?

כדי להוכיח פגיעה בעבודה, על המבוטח להוכיח קשר ישיר בין התפתחות המחלה לבין מקום עבודתו ותנאי העבודה במקום. משימה זו אינה פשוטה, ובמקרים מסוימים עלול המוסד לביטוח לאומי להציב תנאים מקשים בפני המבוטח על מנת שלא יוכל לקבל את ההכרה כסובל ממחלת מקצוע.

חישוב דמי פגיעה בעבודה

ביטוח לאומי מחשב דמי פגיעה בעבודה לעובד שכיר ולעצמאי לפי 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח, וזאת לפי שקלול הממוצע של השכר בשלושת החודשים שקדמו לאחד בחודש בו הוא הפסיק לעבוד בגלל הפגיעה. החישוב הוא יומי, לכן בעת חישוב דמי פגיעה בעבודה מחשבים את שלושת חודשי השכר לפני 1 בחודש בו הפסיק לעבוד בגין הפגיעה ומחלקים ב-90, כאשר יש תקרה לדמי הפגיעה, העומדת נכון לשנת 2016 על סכום של 1,094 ש"ח. כדאי לדעת כי מדמי הפגיעה מנכים מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי.

למעשה, החישוב הנו מורכב ושונה בין עובד שכיר לעובד עצמאי. אם חוששים כי לא תתקבל הגמלה הנכונה, רצוי לפנות לייעוץ מקצועי או לגורם מוסמך בביטוח לאומי כדי לבדוק את הנושא.

תשלום דמי פגיעה בעבודה

תשלום דמי פגיעה בעבודה מביטוח לאומי נועד לסייע למבוטחים לקבל פיצוי הוגן בגין אובדן הכנסות בגלל הפגיעה. את התשלום מקבלים עבור פרק הזמן בו העובד, שכיר או עצמאי, אינו יכול לעבוד ונזקק לטיפול רפואי. כדאי לדעת כי דמי פגיעה בעבודה ניתן לקבל לכל היותר לתקופה של 91 יום, כלומר 13 שבועות – החישוב והתשלום מתחילים מיום אחרי הפגיעה.

עובד שכיר יקבל תשלום מהמעסיק שלו כל עוד הוא נעדר פחות מ-12 יום מעבודתו בגין הפגיעה. אם הוא נעדר זמן רב יותר, התשלום יתקבל ישירות מהמוסד לביטוח לאומי. את התשלום ניתן לקבל רק לאחר הגשת תביעה ולאחר קבלת אישור מביטוח לאומי, והתשלום יועבר ישירות לחשבון הבנק של העובד.