מי שנפגע עקב תאונת עבודה או לקה במחלת מקצוע וקיבל אישור רפואי על כך שאינו מסוגל לעבוד, זכאי על פי חוק הביטוח הלאומי, סעיף 92, לדמי פגיעה בימים בהם לא עבד.

התנאים לקבלת דמי פגיעה

עובד אשר עונה על כל התנאים הבאים:

  • העובד מבוטח בביטוח נפגעי תאונת עבודה.
  • בעקבות פגיעה במהלך העבודה העובד אינו יכול לבצע את עבודתו הקודמת או כל עבודה מתאימה אחרת, לפי אישור רפואי.
  • בעל תעודה על אי כושר עבודה המציינת את רמת הפגיעות ואת משך התקופה בה אינו יכול לעבוד, אשר ניתנה על ידי הרופא המטפל או ממרפאה המתמחה בתאונות עבודה.
  • מי שלא עבד באותו משך זמן המצוין בתעודה. במקרה בו האישור הרפואי קבע לעובד אי כושר עבודה חלקי וצמצום שעות עבודה, יהיה זכאי העובד לדמי פגיעה מופחתים.

מי שמקבל קצבאות נוספות:

  • אם המבוטח זכאי לדמי פגיעה ובנוסף לתגמולי מילואים, יצטרך לבחור באחת מהשתיים.
  • מי שמקבל דמי פגיעה לא יוכל לקבל דמי אבטלה בתקופה זו.

חישוב דמי פגיעה על פי שכר עתידי

עובד שכיר אשר שילם ביטוח לאומי באופן סדיר וחתום על חוזה עבודה בו כלול סעיף דמי פגיעה ולא עבד שלושה חודשים לפני הפגיעה, יקבל תשלום על פי המשכורת שאמור היה לקבל במשך אותו זמן אילולא נפגע. החל מיום לאחר הפגיעה ישולמו לעובד דמי פגיעה למשך תקופה של לא יותר מ-91 יום. על המעסיק לשלם עבור יום הפגיעה.

הסכום המקסימלי הינו 1,094.63 ש"ח, מסכום זה ינוכו מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. בחישוב דמי הפגיעה, יום עבודה הוא 8 שעות.

מבוטח עצמאי

מבוטח עצמאי זכאי לדמי פגיעה לפי חישוב של שלושה חודשים שלפני 1 בחודש בו הפסיק המבוטח לעבוד כתוצאה מהפגיעה ולפי הכנסתו בשנת המס השוטפת.

מבוטח שכיר

למבוטח שכיר משלמים את דמי הפגיעה לפי התשלום אותו הוא משלם עבור דמי ביטוח, בנוסף לשעות נוספות ולמענקים להם הוא זכאי. ישנה אפשרות נוספת: במקרים בהם המבוטח לא הגיע לעבודתו בתקופת זמן של שלושה חודשים לפני 1 בחודש ולאחר שהופסקה עבודתו בעקבות הפגיעה, בעקבות מילואים, שביתה, מחלה וכיוצא באלה ויש בידיו האישורים המתאימים לכך, יתכן שיהיה זכאי להשלמת משכורתו לשכר עבודה מלא בכדי לחשב את דמי הפגיעה.

מבוטח עצמאי ושכיר

מבוטח אשר הוא גם עצמאי וגם שכיר, אם הפגיעה קרתה בזמן עבודתו כשכיר, דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר אותו הוא מקבל כשכיר. אם היה רשום בביטוח לאומי כעצמאי בתקופת הפגיעה ודמי הביטוח שולמו כחוק, יחושבו ההכנסות שלו מעבודתו כעצמאי.

מהם דמי פגיעה מופחתים?

כאשר עובד נפגע במהלך עבודתו ונקבע לו על פי רופא אי כושר עבודה חלקי וצומצמו שעות עבודתו, גובה דמי הפגיעה יהיה לפי שעות העבודה שקבע הרופא.

כיצד משולמים דמי פגיעה לעובד?

ישנן חמש דרכים עיקריות בהן משולמים דמי פגיעה, אשר תלויות בהסכם של העובד מול המעביד ובהוראות של הביטוח הלאומי.

  1. המוסד לביטוח לאומי הוא המשלם דמי פגיעה לעובד. על המעביד להחזיר לביטוח הלאומי תשלום על שנים עשר הימים הראשונים (סעיפים 92 ו-94 לפי חוק הביטוח הלאומי).
  2. המעביד הוא המשלם דמי פגיעה לעובד, אשר מצדו יתבע את התשלום מהביטוח הלאומי מלבד שנים עשר הימים הראשונים (תקנה 22 של הביטוח הלאומי).
  3. העובד יקבל דמי פגיעה או מהביטוח הלאומי או מהמעביד. מלבד זאת, יקבל העובד השלמה לשיעור שבין 80% ל-100% משכרו. תשלום זה יתבצע על ידי קרן "מבטחים" או קרן אחרת המטפלת במקרים אלו. יש לציין שביטוח מסוג זה דורש תשלום נוסף מצדו של המעביד (בגובה של אחוז מהשכר).
  4. במקרה בו ישנו הסכם קודם בין העובד למעביד, ישלם המעביד משכורת גבוהה יותר מדמי הפגיעה המשתווה למשכורתו הרגילה, אותם יתבע לאחר מכן מהביטוח הלאומי. כך לא תהיה ירידה משמעותית בשכרו של העובד, בדומה למקרה בו העובד יקבל דמי פגיעה רק מהביטוח הלאומי. בנוסף, יש לכלול בתשלום כזה גם את ממוצע השעות הנוספות.
  5. המעביד ישלם משכורת רגילה לעובד, או סכום שגובהו אינו נמוך מדמי הפגיעה המגיעים לעובד. במקרה זה, המעביד ישלם בעצמו את דמי הפגיעה ולא יקבל החזר מהביטוח הלאומי. בהסדר כזה יקבל המעביד מהביטוח הלאומי הנחה בתשלום אותו הוא חייב לשלם לענף נפגעי העבודה, והעובד לא יהיה זכאי לתשלום נוסף מהביטוח הלאומי. דרך זו פחות כדאית, מפני שהעובד אינו זכאי לתשלומים נוספים אותם הוא יכול לקבל בארבע הדרכים הראשונות.

 

לסיכום, חישוב דמי פגיעה לעובד הנו הליך מורכב, לכן מומלץ לפנות לקבלת סיוע של עורך דין תאונת עבודה מקצועי המתמחה בנושא ומסייע לכם לממש את הזכויות המגיעות לכם.