מחלות מקצוע הן תוצאה של חשיפת העובד לתנאים מזיקים במשך זמן רב, אשר פוגעים בבריאותו של העובד. על שהמוסד לביטוח לאומי יכיר במקרה מסוים כמחלת מקצוע, יש להוכיח כי סביבת העבודה וחשיפה לחומרים מסוימים היא זו שגרמה לנזק אצל העובד. במידה ונפגעתם עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע הנכם זכאים לפיצויים שונים מהביטוח הלאומי ומהמעביד.

מהי מחלת מקצוע?

מחלה אשר עקב תנאים במקום העבודה הופיעה אצל העובד תיחשב מחלת מקצוע. יש להביא הוכחות מדעיות שאכן המחלה נגרמה עקב חשיפה לחומרים מסוימים במקום העבודה ולהראות את הקשר בין המחלה לחומרים המצויים במקום העבודה. לא כל המחלות מוכרות בתור מחלת מקצוע, ישנן כ-40 מחלות המופיעות ברשימת התקנות של הביטוח הלאומי. חלק מהמחלות הנכללות ברשימה הן סרטן העור, מחלות עצבים, מחלות פרקים, ליקויי שמיעה, הרעלות, מחלות גידים וכיוצא באלה.

בין הגורמים למחלת מקצוע:

  • חשיפה כימית לחומרים רעילים, לחומרים נדיפים או לדלקים העלולים לגרום לפרקינסון או למספר סוגי סרטן.
  • רופאים ואחיות חשופים לווירוסים או לחיידקים באופן תדיר. זוהי חשיפה ביולוגית, שעשויה להיגרם כתוצאה מחשיפה לאנשים חולים במחלות מדבקות או לנוזלי גוף.
  • חשיפה פיזיולוגית כמו תנועה חוזרת של כף היד או ישיבה לאורך זמן על הברכיים וכן הלאה.
  • חשיפה פיזיקלית, אשר נגרמת כתוצאה מחשיפה לקרינה, פגיעה בשמיעה עקב חשיפה לרעש, עבודה הדורשת שימוש במכשירים רוטטים או חשיפה לאסבסט או לאבק מזיק אחר.

תנאים להכרה של מחלת מקצוע

ישנם שלושה תנאים עיקריים אותם צריך להציג לביטוח לאומי כדי להוכיח שמחלת העובד היא אכן מחלת מקצוע:

  • המחלה מוכרת לפי תקנות הביטוח הלאומי וקיימת ברשימת המחלות שהוזכרה מעלה.
  • בתקנות הביטוח הלאומי רשום מאיזו נקודת זמן כל מחלה מוכרת כמחלת מקצוע. יש להוכיח שהמחלה פרצה אצל העובד בזמן זה.
  • יש להביא הוכחה שאכן בעקבות אותה עבודה חלה העובד ולהראות את הקשר בין העבודה לבין המחלה. לדוגמה, אם אדם הוא לקוי שמיעה מלידה וחלה החרפה בליקוי שלו כתוצאה מעבודה אצל המעביד, הוא יצטרך להוכיח קשר בין תנאי העבודה לבין החמרת מצבו עקב חשיפה לרעש בעבודה, ושאין לכך קשר לליקוי מלידה.

כיצד להגיש תביעה להכרה בגין מחלת מקצוע?

עובד אשר נפגע בעבודתו כתוצאה מחשיפה ממושכת להליכי עבודה מסוימים זכאי להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי עקב פגיעת עבודה. כמו כן, הוא זכאי לתבוע פיצויים מהמעביד.

התביעה מול המעביד ומול הביטוח הלאומי היא שונה, החוק אינו חל מול המעביד והוא אינו חייב בתשלום פיצויים באופן מידי. יחד עם זאת, על המעביד מוטלת החובה להגן על העובדים מפני סיכונים המצויים בסביבת העבודה ומפני חשיפה לסיכונים במהלך העבודה. לכן, אם מעביד אינו לוקח אחריות, מפר את חובותיו ובעקבות כך נגרמו נזקים לעובד, הוא יהיה חייב לשלם פיצויים.

חוק זה נמצא בסעיף 35 לפקודת נזיקין, עוולת הרשלנות או כאשר ישנם חוקים מפורשים החלים על המעביד והוא מפר אותם.

התנהלות מול הביטוח הלאומי

לא פשוט להגיש תביעה מול הביטוח הלאומי. סביר מאוד להניח שהם יערימו קשיים, לכן, כבר בשלב ההתחלתי של הגשת הטפסים כדאי להיעזר בשירותיו של עורך דין תאונת עבודה. ללא ייצוג של עורך דין המתמחה בנושא, עלול להיגרם נזק משמעותי לתיק התביעה. כאשר המחלה אינה רשומה בתקנות הביטוח הלאומי, מתעורר הצורך להגיש את התביעה במסלול של מיקרוטראומה, שהיא הלכה משפטית שמטרתה לתת מענה לעובדים שמחלתם נגרמה בעקבות עבודתם, אך אינה מוכרת בתור מחלת מקצוע. מחלת מקרוטראומה היא מחלה הנוצרת כתוצאה מפגיעות קטנות במהלך העבודה אשר חוזרות על עצמן, ופגיעות קטנות אלו יוצרות יחד נזק שהוא בעצם המחלה עצמה.

אם תוכר המחלה על ידי הביטוח הלאומי, הזכויות הן אותן זכויות של נפגע עבודה, ואחוזי הנכות ייקבעו על ידי ועדה רפואית.

התנהלות מול המעסיק

לאחר שהביטוח הלאומי יכיר בנפגע כנכה מחלת מקצוע, ניתן להגיש תביעה גם מול המעביד, עד 7 שנים מזמן המחלה. לפי פוליסת ביטוח חבות המעבידים, אם יעבור הזמן הנתון יוכל לטעון הביטוח כי חוק ההתיישנות חל על המקרה. חברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח חבות המעבידים אינה חייבת להכיר במחלה בתור מחלת מקצוע, אפילו אם הביטוח הלאומי כן הכיר בה ככזו. כך גם בית המשפט האזרחי בו תוגש התביעה מול המעביד. אם זאת, חשוב שהמחלה כן תוכר על ידי ביטוח לאומי כמחלת עבודה כי תהיה לזה השפעה על שופט בית המשפט האזרחי, על תיק התביעה ועל קידומו לפשרה.

ההמלצה היא, ברוב התיקים, להגיש בראש ובראשונה תביעה נגד הביטוח הלאומי, לממש את כל הזכויות הניתנות ולוודא שיכירו במחלה כמחלת עבודה. רק לאחר מכן כדאי להגיש תביעה נגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות המעבידים.